תערוכה 15.08.26 - 18.06.26 > עוזי צור / שטחי הפקר < קליל ווקסלר / קוראת לארטמיס
שטחי הפקר – אסופת עבודות של עוזי צור מהשנים האחרונות; בין אדם למלאך, בין נקבה לזכר, בין יום ללילה, בין מוות למוות
מלאכי הפקר
כל הלילה ניתקו מצמרות
מסתחררים בסוּפה
כפות תמרים (כ)מלאכים נופלים
מלאכים סוררים גוועים בצמא ל ש כ י נ ה
הולכים ומשחירים בשערי ר ק י ע י ם
ממתינים, אולי עוד יורשה להם
לשוב פנימה
עד שנֶחְמַר וגאה בהם ייאוש
והם צנחו מטה ניחרים
כבדים אנושיים להחריד בנפילתם
נחבטים במרצפות המשטח המשושות
בשבריריות פרחים עונתיים
בגמישות קני סוף הנענים לסערה
בתשוקה מ ת ר פ ס ת
מצליפים המלאכים בנפילתם
ברפאי עצים שהיו ואינם הערבה
הבוכייה הלימון החולני
״תמות נפשי עם…״ מילמלו
פיותיהם בנקמה ת ה ו מ י ת
בבוקר אספנו את גופיהם, מרוצצים
נזהרים מנוצות כנפיהם
שהיו לחודי להבים פוצעים
מערסלים אותם לערמה
בשולי הכביש
… אולי ברגע אחרון
של חסד אלוהי
עוד יבואו לקוברם
ברקיעים מ ע ל
למוות יש טעם מלוח
למוות יש טעם מלוח
אוקיינוס ג ו א ה מבפנים ונסוג
עד לגאות אחרונה
ממליחה גופינו למוות, מכשירה
בשר לסעודת מלאכים
אוכלי נבלות
רודים דבש אפל מבין צלעותינו
א ו ר גדול מפציע
וכבה
בתערוכה ‘קוראת לארטמיס’ של כליל ווקסלר מוצג מיצב מבוסס רישום ופיסול שעוסק בחוויית המעבר הכרוכה בראשית האמהות והלידה, אותו יצרתי בעקבות לידתו של בני הראשון. פסלי הגבס, האדמה והחומרים האורגניים המוצגים בתערוכה הינם יציקות מטופלות שמגיבות לחוויית ההשתנות, הכאב וההתפרקות שמלווים את תקופה זו מבחינה גופנית ונפשית
במרכז התערוכה מוצב רישום פחם רחב ממדים של יער עצי תמר הנע בין מקום מקלט, מקדש ומרחב של אובדן התמצאות. בין גזעי העצים והסלעים מתגלים פתחים, משטחי שיער ודימויים שונים הקשורים לתחושות האובדן והשינויים של תחילת ההורות. כך גם דמותה של ארטמיס נחשפת משוטטת בינות העצים הרשומים. היא משמשת בתפקיד כפול; כאלת הציד ושומרת הטבע הפראי, ובתור האלה המגינה על נשים בעת בלידה
העבודות בתערוכה אינן מבקשות לתאר את האמהות באופן ישיר, אלא להתעכב על המרחב שהיא פוערת למקומות לא מוכרים בחוויית העולם ובתפישת העצמי
