תערוכה 05.12.09-09.01.10 > ורד אהרונוביץ ואחרים / חשיפה לצפון
העיסוק בסביבות אותן ניתן לזהות כ”זירות פשע” המסגיר יחסים לא פתורים בין הנראה לסמוי מן העין, הנו היבט מרכזי בעבודותיה של נטע ליבר שפר. אזכורים ברורים לאדוארד הופר עולים על הדעת באופן מיידי, ואתם ניתן לחשוב גם על תחושת חוב רעיוני לסיפוריו של אדגר אלן פו. לצדם יש מקום להזכיר את תערוכתו המקיפה של ראלף רוגוף שעסקה בנושא זה של זירות פשע ואמנות בשנת 1997. כל אלו בונים שדה פעילות נרחב בו המחשבה על מוות היא מקור לויטאליות במעשה האמנות.
נושא זה מרכזי לא פחות בעבודותיהם של ויקטור אללוף, ויק יעקובסון פריד ומיכאל חלאק.
לצד עבודותיה של נטע ליבר שפר, בחלל הכניסה נמצאות עבודות בפיסול ורישום בעל נוכחות חומרית של ויקטור אללוף המתייחס למתח שבין מבנה, צורה, ואמורפיות של התפרקות והתפוגגות. השימוש בגבס, טוען את תחביר עבודותיו כולן במתח שבין ריפוי לקבעון.
בעבודותיה של יעקובסון פריד ניתן לזהות את עקבות קיומו של נרטיב אבוד, המטעינות באנרגיות ציוריות את הנייר. אובדן הסיפור ועימו הראייה הוא אולי תחילתו של הציור כשדה של פעילות, של סימנים המודעים לסימליותם שלהם עצמם, ובו זמנית גם לטישטושם באופן המערער את אפשרות קיומו של נרטיב ברור.
טבע דומם ודיוקן עצמי מתחברים בעבודותיו של מיכאל חלאק למחקר אישי טעון של זהות ומקום. במבט המתיך הומור עצמי, כנות, וצניעות, משכיל חלאק לקשור את הפטליזם המנוסח בטבע דומם כמו גם בדיוקן עצמי עם אותו עיוורון חלקי המאפשר לציור כיום שלא להתעלם מעבר טעון זה ולחלאק עצמו לבחון באופן אישי, מקרוב, את מידותיו שלו ביחס אל אותה מסורת.
מיצב העץ של אבנר איתן נבנה בחלל הגלריה במשך שלושה שבועות שקדמו לפתיחת התערוכה. העבודה מתפקדת כספק בית עץ מעשה ידי אדם שהוטח באויר, ספק סירה מאולתרת, מזכירה עבודות של טדאשי קוומטה שממשיכות ומפרקות בו זמנית מבנים אשר ביחס אליהם הן נעשו.
שלושה פסלים של דורון איליה בוראים עולם שכולו הרהור על פיסול. כובד הדימוי מול קלות החומר. גולמנות ותנועה, כובד ראש והתבדחות חומרית כולם מעלים על הדעת חיוניות בעלת מקורות לא צפויים.
בגלריה העליונה מוצגות עבודותיה של דינה שנהב, בהן ציור על בד מתייחס אל רישום, ומעלה שאלה בדבר סימון, וכיסוי או חשיפה של פני שטח. העבודות נדמות כמתפוגגות אל תוך הבד הלבן, שנדמה כמתפוגג גם הוא אל תוך הקיר.
עבודותיה של ורד אהרונוביץ‘ המוצגות אף הן בחלל העליון, בוחנת את מורכבות המצב הקיומי של ילדוּת, המתח שבין הרצון הילדותי, המתריס, להתבגר, אל מול חוסר הברירה שממילא מחייב מהלך התרחשויות זה.
