תערוכה 21.06.07-01.07.07 > בועז אהרונוביץ’ / ההצעה | ניר עברון / עקלתון | בארץ בראשית

בועז אהרונוביץ’: ההצעה

דימויי צמחייה ונוף מתעתעים נפרשים כשכבת מעטפת על קירות הגלריה. אלו משכילים לטשטש אבחנות בין הפרטי לכללי. פרטי צמחייה וזכוכית מרוסקת הופכים לדגם. לעומתם מבט כללי: מראה נוף בנוי הנשקף מבעד לחלון רטוב, כפר שאיננו כפרי, המזוהה היטב בקונטקסט המקומי כיישוב ערבי, הופך למושאה של חוויית התבוננות מתוך מרחב המסומן כפרטי.

בתוך מבנה פנימי במרכז הגלריה מוכלים ארבעה מסכים. כותרת התערוכה: ההצעה נובעת מתוכן הכתוב והנאמר במסגרת הדימויים המוצגים על אחד מהם. אותה הצעה לפתרון סופי, קל וברור, אורבת למציאות הקיום בישראל במקומות צפויים יותר ופחות. ההקשר הפוליטי המובהק, ממנו אי אפשר להתנתק איננו מובן מאליו, מתנסח באופן מדוד בין הדימוי המטופל של סבך היערות והצמחיה, בשכבת המעטפת, ותצלומים ישירים הלקוחים משידורי הטלויזיה המקומית בקרב דימויי הליבה המוקרנים על ארבעת המסכים.

ההצעה של בועז אהרונוביץ’ מנסחת מבט חד אבחנה המתרכז בחומרים הבונים תפיסת “מציאות” שבסופו של דבר מתעלה  על סך כל מרכיביה. סבך הצמחיה והגשם מציעים טשטוש, ערפול הנדמים כבלתי נפרדים ממציאות הקיום במקום זה שאיננו רק מקום פיסי מובהק אלא דורש שינוי מתמיד באופני תפיסת המציאות של יושביו. קהות חושים, אטימות, לצד ערנות יתר המוכרים לנו בנסיבות שונות של מציאות קיומנו. הצורך הבוער בבטחון על הכזב ההכרחי הכרוך בו: כיצד ניתן להציע “בטחון”? למי? ובאיזה מחיר?

הנוף שמתקיים כהבטחה להמשכיות, מרחב, ואולי גם יופי, הופך לדגם רפטטיבי ייצוגי לא נטול אלימות. שכבת המעטפת אם כן מרככת למראית עין מרפרפת, אך כוללת בתוכה גם דימויי עצים כרותים, וזכוכית מרוסקת. אותה הבטחה להמשכיות לכאורה, מעוררת חשד עקרוני, במבט נוסף כאשר נהיה ברור למדי כי הנראה לעין הנו היפוכו המוחלט של המושג “נוף” הנגוע באידיאליזציה של ה”ראשוני”, ו”הטבעי”.

ניר עברון: עקלתון/ בארץ בראשית

בגלריה העליונה מציג ניר עברון חמישה תצלומים ווידיאו באורך כ-14 דקות.
עבודת הווידיאו “בארץ בראשית” מחברת צילום נוף עם פס קול מדובב המייצר תחושת זמן מורכבת המשפיעה באופן ישיר על תפיסת המצולם בעיני המתבונן.
התצלומים המוצגים בתערוכה ממשיכים מסע מורכב בזמן ובמקום שערך עברון במקביל לתצלום הסרט ובהמשך לו.
תצלום רדי מייד לא אנונימי של פנים הכור הגרעיני שנעשה ע”י מרדכי וענונו מספק קשר לסביבה בה צולם הווידיאו: באזור דימונה, והקשר לברית הלא קדושה של אזור בתולי, לא נגוע, ותפישת המונח “בטחון” במושגים ישראליים. התצלומים הנוספים מרחיבים מהלך התפשטות הממשיך עד פואטייה, צרפת. זהו המקום הצפוני/ מערבי ביותר אליו הגיעה, ובו נעצרה התפשטות האיסלם בימי הביניים בקרב טור שהתרחש בשנת 732 לספירה.

תצלומים נוספים נעשו בתל אביב, ובגן החיות התנכ”י בירושלים. דימויים אלו של מלון מטרופולין, החגב, ותצלום האדם הקורא במפה מבססים הקשר סביבתי רחב שלא בהכרח תורם משמעות מיידית, אולם פותח אפשרות לנוכחותם של המושגים “מרחב” “זמן” “תכנון” ו”הסטוריה”.
עבודתו של עברון מבוססת על קשרים עקרוניים שנוצרים בין מרכיבים שונים בתכלית אלו.
החל בתצלום ההסטורי של הכור הגרעיני שחשף את מה שלא היה קיים כדימוי קונקרטי במבט מן הפנים, דרך הורדתו מהאינטרנט: מרחב מידע שלא היה קיים בתקופת הצילום, והספקנות המיידית באשר לכל צילום שמקורו במרחב זה. צילומו מחדש באמצעות מצלמה גדולה, הדפסתו והכללתו של התצלום בתערוכה הם מחווה לפעולת הצילום האולטימיטיבית שחשפה את ליבת אותה ארץ בראשית. העבודה “בארץ בראשית” נעשתה בתמיכת המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב.