תערוכה 26.04.08-24.05.08 > בילו בליך / מיצב: הולך דרך

עבודתו של בילו בליך קושרת מיפוי, צילום, ובעיקר איסוף והתחקות שיטתיים אחר מושג חמקמק, אולי בלתי אפשרי: רוח המקום, במקרה זה של העיר תל אביב, ומרכיבה מתוך כל אלו סביבה של תצוגה בה מהדהדים כל אותם מושגים.
מהו אותו “מקום”, ומהי רוחו הערטילאית? טקסט נלווה  לתערוכה שנכתב ע”י בילו בליך מתאר את מקורות העבודה הקשורים כולם בתל אביב, שיטוטיו בה, ותחושת הזרות הנלווית אל כל מהלך בסביבה אורבנית, המשתנה תדיר, באופן הנע לחילופין בין הפרטי והציבורי. מעבר זה מרכזי גם לעבודת הווידיאו הכלולה במיצב.
המיצב עצמו נבנה אל תוך חלל הגלריה, לוקח בחשבון את תנאי המקום, התאורה, גובה התקרה, ומבט העל המתאפשר בה, כמו גם את הסביבה הרחבה יותר של אזור פלורנטין ממנה לקוחים מבנים צורניים המאפיינים התנהלות בשטח צפוף, עמוס ודחוס שמספק צרכים שונים של אוכלוסיות שונות.

מתווים צורניים המתפקדים כדימויי מפתח בתערוכה הם תצלומים של כיכר דיזנגוף, ואזור מנשייה התחום בין שני כבישים חותכים (הרחובות הרברט סמואל והירקון) ממבט על של צילום אויר. שתי סביבות לגעגוע, נוסטלגיה, הכאה  על חטא, או לחילופין פוטנציאל נדלני.

גמישות, יכולת השתנות, התרחבות והתכווצות הם חלק מהמושגים שעולים מיד על הדעת
באשר לאופן בו אנו תופסים סביבות עירוניות מוכרות וזרות אלו. מהלך הזמן בו עבר והווה משליכים לתקוותנו או לצערנו על העתיד מציבים עוד רובד של התייחסות לכותרת: הולך דרך.