Nightfall / תערוכה 22.09.18-20.10.18 > שקיעה
אמנים משתתפים: קרן רוסו, רותי סלע ומעין אמיר, אלינור סלומון, יסמין דייויס, ענהאל ברקוביץ’, רויטל רטיג, כרמי דרור, מאי עומר, קמיע סמית, אביב בן, עומר שיזף, עדי דהן, נועה יפה, נטעלי שלוסר, אריק וייס, חביב קפצון, ליא ציגלר, יסמין ורדי.
שקיעה* 1. ירידה או נפילה, צניחה, צלילה. 2. התעמקות. 3. בוא השמש בערב 4. ירידה רוחנית, התנוונות ,שקיעת-שקיעות.
בשעת ליקוי, יהיה אפשר לראות את תריסר השמשות, מפני שלא יהיה אור שמש אמיתי שיבליע אותן.
מכיוון שהן כל כך רחוקות, הן יראו קטנות, כמו גולות משחק זעירות. כמובן, הפולחנאים מדברים על מיליוני כוכבים, אבל זוהי בוודאי הפרזה. פשוט אין מספיק מקום ביקום להכניס לתוכו מיליון שמשות- אלא אם כן הן יגעו אחת בשניה.’ מתוך הסיפור הקצר שקיעה/ אייזק אסימוב
שם התערוכה ״שקיעה״ שואב השראה מסיפורו של סופר המדע הבדיוני, אייזק אסימוב הקרוי באותו השם. הסיפור הוא אלגוריה חברתית, במרכזו כוכב לכת בעל שש שמשות, אשר חמש משמשותיו כבו, והחרדה המתגברת סביב היעלמותה של השמש השישית נמצאת במרכזו. האווירה האפוקליפטית הפוקדת את הכוכב מציפה דיאלוגים ושאלות בין דמויות הסיפור.
התערוכה הקבוצתית שקיעה בוחנת אופנים אפשריים של פריסת זמן, נרטיב ומרחב.
שקיעה מתפרשת ושולחת זרועות לכל עבר- כניסה, מסדרון, גג, חצר ומייצרת מרווח קליידוסקופי בעל מקצב וזמן פנימיים. העבודות אפופות מימד אפוקליפטי ומאפשרות מקום לחלום ולהזייה. הנרטיב פועל על צירי זמן אשר נפרשים כמניפה ובה בעת קורסים אל תוך עצמם. תהליך בחירת העבודות עודד תגובת שרשרת כפעולה תלויית מקום ובלתי שלמה.
שקיעה לוקה בעודף משמעות ומלווה במניירות תרבותיות ואוניברסליות. היא מפעילה את רגש הרומנטיקה שמצית את הלב. פוטוגנית ונוסטלגית בו ברגע, רקע לנשיקה, שומר מסך בא בימים, כדור אש בולמי וטעון השוקע יום ביומו וללא הצלחה שוב ושוב. שקיעה מבקשת לשאול מה יקרה אחרי הרגע בו יגיע הסוף ונוגעת בפחדים הקיומיים והחרדות העמוקות ביותר, אך גם טומנת בחובה הבטחה, הטמונה בשמש, כדור האש הנע במסלולו המעגלי בין שקיעה לזריחה .
