תערוכה 08.11.25 - 18.09.25 > מאי זיסמן ורעות ישעיהו / אבנים בכיס < אלי זפרן / אדמה חרוכה

בתערוכה הזוגית ״אבנים בכיס״ מציגות האמניות רעות ישעיהו ומאי זיסמן עבודות ציור ופיסול שנוצרו במיוחד עבור התערוכה. השתיים, שהכירו במהלך לימודיהן בבצלאל (2014–2018), משתפות פעולה לראשונה. המפגש ביניהן יוצר שדה משותף של זיכרון אישי, פנטזיה וחומריות, שבו שתי נקודות מבט שונות מתכתבות זו עם זו

רעות ישעיהו שבה בציוריה אל נופי ילדותה בקיבוץ כיסופים — מקום מוכר ואינטימי, שבו שלווה ואיום מתקיימים זה לצד זה. ציורייה, שנעשו מתוך זיכרון בלבד, מבקשים לתעד ולחשוף מקום קרוב, שליו מאיים בו זמנית של הקיבוץ כפי שהיה נראה לפני המלחמה. הציורים מנסים ללכוד מקום שנחרט בנפש ונפגע במציאות, ובכך להפוך אותו למסמך רגשי ופואטי

מאי זיסמן בוחנת במיצב הפיסולי שלה את גבולות הגוף והדמיון. הדמויות, ספק יצורים ספק חיות, עשויות מנייר אך נושאות על עצמן מטען כבד. הן קפואות בתנועה, לעיתים במנח של משחק או קרב, לעיתים בהשתבללות או שכיבה. חלקן מצוידות בחישוקים, קשתות וחרבות, כאילו הן שומרות סף או לוחמות שנשחקו עם הזמן. העבודות מתכתבות עם חוויות של טראומה אישית וקולקטיבית, אך גם עם ממד ילדי, משחקי, שמבקש להפוך את הסכנה לחומר שניתן לעבדו. השימוש בחומרים זמינים, מתכלים ושבירים, מבליטים קיום המשלב חולשה לכוח

התערוכה ״אדמה חרוכה״ כוללת שתי סדרות ושני רישומי קיר שנעשו בחלל הסטודיו

קצוות הארץ: ארבעה רישומי מגדלורים, במבט מהים, שבוצעו בסייאנוטייפ

החורף הארוך: תצריבים של עצים לפי תצלומים לאחר חורף, בעודם שרויים במצב ביניים בין נבילה לאפשרות הלא מובטחת של לבלוב מחודש

מעבר לשם: רישום קיר בקו בפחם אדום של המרכז הקהילתי של כרם שלום ממוסגר בין שני עצים. מבוסס על תצלומים של ברוריה הדס, צלמת תושבת המקום

מסך: רישום קיר באמצעות פחם המכונה “אדמה חרוכה” מבוסס על עץ אלון שצולם במטע סוכר בלואיזיאנה. כותרת התערוכה לקוחה משם החומר בו בוצע הרישום