הילה טוני נבוק
באמצעות ציטוט ופירוק קודים של עיצוב ואדריכלות ישראליים ושימוש במוצרי צריכה מוכרים ותוך הפניית המבט אל פרקים קנוניים באמנות העבר, יוצרת נבוק סביבות פיסוליות המתייחסות למושגים כגון עבודה, תצוגה ופונקציונליות.
נבוק היא בוגרת מצטיינת של תכנית לימודי ההמשך של בצלאל (2009). מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל ובמחלקה לאמנות בשנקר. נבוק מרבה להציג בגלריות ומוזיאונים רבים בארץ ובחו”ל. תערוכות יחיד נבחרות הוצגו ב: גלריה KM ברלין, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב, גלריה נגא תל אביב ,מוזיאון הרצליה לאמנות, אטליה שמי, קיבוץ כברי, ארטפורט תל אביב )תערוכה זוגית), מוזיאון חיפה לאמנות, גלריה לוקאל 30 ורשה, ”on curating”, ציריך ועוד.
נבוק זכתה בפרסים רבים ובניהם: פרס דיסקונט ,(2021) פרס רפפורט מטעם מוזיאון תל אביב ,(2020) פרס ביאטריס קולינר לאמן צעיר מטעם מוזיאון ישראל (2018) , פרס גבעון מטעם מוזיאון תל אביב ,(2011) פרס השרה ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות (2019+2012), מלגת תכנית שהות אמן “ארטפורט” (2016), קרן אוסטרובסקי (2015), תמיכות מטעם מפעל הפייס (2015, 2016 ,2017, 2019), קרן יהושע רבינוביץ’ (2017, 2006).
עבודות קבע שלה ממוקמות בתחנת רכבת ישראל בכניסה לירושלים ובמרכז לאמנות דיגיטלית בחולון.
נבוק היא בעלת הוצאת ספרי אמן ”פורז את נבוק” www.porazetnavok.com
נמנתה בין צוות העורכים של מגזין האמנות “פיקניק”, ואצרה במשותף ובמסגרת זו את הביאנלה ה-2 לאמנות בהרצליה (2009)