Search
Close this search box.

תערוכה 28.10.10-05.12.10 > מירב הימן / עקרון הרצף | לירז פאנק / צאן ברזל

התמדתו של האינדקס.

עקרון ההתמד, כותרת תערוכתה של מירב הימן נחשף באופנים שונים במהלך הצבה אשר עושה שימוש במיצב, הנוכח בחלל הכניסה, ובהצבת וידיאו וצילום ישיר, בגלריה העליונה.

התערוכה בוחנת מהלכים יומיומיים של השתנות קבועה ופוטנציאל הפרת ה”סדר הטוב” הכרוך בהם, באמצעות שיבוש הקשרים הסתמיים לכאורה שבין אנשים לחפצים הנמצאים בשימושם. מהלכי השימוש, “שבירת הכלים”, ואף נטישתם, מעלים על סדר היום עולם של עקבות, כתמים, שרידים, וצללים הנגזרים מעצם קיומנו.

זריחתו ושקיעתו המתמדת של גוף התאורה הנע במהלך וקצב קבוע, במסלול הנמשך דקה, מתפקד כמטרונום של אור המפעיל בתנועת מטוטלת השתנות צללים מתמדת של אסופת רהיטים עזובה על סביבתה.

הצילום טרמפולינה הנמצא בגלריה העליונה הנו צילום ישיר בו בוים “רגע מכריע” שאכן התרחש בפועל.

שאלות על זמן, אך גם אודות רגשות משתנים, בהיותם היבטים אישיים, מובילים אל המחשבה על המשכיות כמהלך כללי אולי תמידי, ומשמעויותיו ההרסניות במישור האנושי אישי. כפילות זו של נוכחות בו זמנית  מוכלת בפרטי המיצב, הוידיאו והצילום , אך באותה מידה גם מתקיימת כהכללה, מכנה משותף של עיקרון שרציפותו  נקטעת באופן מלאכותי במהלך העיסוק בו כפי שנעשה בעבודות השונות.
עם זאת קיטוע מלאכותי זה רק מדגיש ביתר שאת את קשיחותו המעגלית, העל אנושית של הרצף, של קורבנו האישי של הפרט למען המשכיות, כמו גם הנחמה הטמונה בו.

טלטלת המילולי.

עבודותיה של לירז פאנק חותרות תחת הרמיזה המילולית של הכותרת המפרקת את המושג “נכס צאן ברזל” ומדגישה את תחבירן המוזר של המילים “צאן” ו”ברזל”. השאיפה לקבוע, היציב כמו גם לתחושה של בעלות מחלחלת מתחת לפני השטח ומטעינה את הצילום האישי, בעל הערכים הסיפוריים /מיתיים, בקונטקסט רחב הרבה יותר של קיום, על קשייו בזמננו.

הקושי בפרידה מחפצים כמייצגי חיים ניכר בהמצאת טקס הפרידה ללה ביי (שיר ערש אך גם פראפזה על ” יאללה ביי” בתחביר עברי מוזר של שתי מילים בשפות זרות לה). חסרונן של מילים, של טקסי מעבר, ובעיקר של היכולת לכבד את ששימש אותנו בעבר ממנו באנו, מייצר תחושת מחנק קשה באשר למחשבה על הווה ועתיד.

החיפוש הנואש אחר רגישות אנושית , וכיצד זו יכולה לבוא לידי ביטוי במהלכו הדורסני של קיום נמצאת בבסיס הדרישה לייצר טוטם, לערסל חפצים, ולתבוע הכרה בקיומו של מהלך מטלטל, חרד, הנוכח בחלל התערוכה.